רש"ש על יומא כ״ח

1 גמרא יפייסו לה בפ"ע כדאמרינן. עי' רש"א. ולע"ד נל"פ הגי' שלפנינו. דר"ל כדאמרי' בר"פ וכיון דתקינו להו פייסא לא אתו כו' הדר תקינו להו מי שזכה בת"ה יזכה כו' ובשני גזירי עצים:

2 במשנה הורידו כ"ג לביה"ט. לכאורה הל"ל העלו שהרי היה בגובה על גבי שער המים לקמן לא וע"ש. ואולי ע"ש דבהגיעו שם היה צריך לרדת לתוך חקק ביה"ט. אולם בקרא מצינו בכה"ג לשון עליה ויעלו אותם עמק עכור יהושע ז׳:כ״ד ע"ש ברד"ק:

3 רש"י ד"ה צאו וראו. על החומה או על הגג. ובגמרא קרי ליה איגרא ומובנו גג:

4 רש"י ד"ה ברקאי. למען היה לה ברק כו'. כצ"ל:

5 רש"י ד"ה עלה מאור הלבנה. צמח תואר הלבנה. משמע דדמות הלבנה עצמה עלה. וקשה שיטעו בזה ובפרט בסוף החדש שאז היא קטנה מאד. וכן ל"מ כן לשון תימור דבגמרא. ונ"ל דט"ס הוא וצ"ל צמח אור או מאור הלבנה:

6 גמרא ריש"א ברק ברקאי רע"א עלה ברקאי. נ"ל דפליגי בפי' ברקאי דמתניתין ולקמן בפיסקא דשחטו אה"ת דנקיט הש"ס ברק ברקאי בפי' דמתני' משמע דאתיא כרי"ש:

7 גמ' שם מתיא בן שמואל כו' האיר פני כה"מ עד שבחברון. ק"ק ליישב זה הלשון לפי' הגמרא בהב' לשונות לקמן על דבריו שבמתניתין. ועת"י ודבריו מגומגמין:

8 שם א"נ שאני אברהם דאיצטגנינות כו' משום דזקן כו'. לכאורה לפ"ז שפיר תמה ר"י אנן מאברהם כו' דשאני אברהם כו'. ולולי דמסתפינא הייתי אומר דצ"ל אלא שאני אברהם כו' ור"ל אלא ר"י הכי קא קשיא ליה :

9 גמ' שם קיים א"א אפי' ע"ת שנאמר כו' ואחת תורה שבע"פ. קרי לע"ת שהיא מדרבנן תורה שבע"פ והוא ע"פ דרשתם ז"ל מגילה יט ב שהראהו הקב"ה למשה מה שהסופרים עתידין לחדש כו'. וצע"ק מתוס' עירובין כא ב ד"ה מפני ע"ש:

10 גמ' שם שברירי דשימשא קשה משימשא. עפרש"י. ונ"ל דקמא צ"ל דשמשא ח"י וכמו שהוא בפרש"י וכ"מ הגי' בס"א ופירושו חלון כמו שמשותיך ישעיה נד ע"ש פרש"י ורד"ק ותפס לשון זה משום לשון נופל על לשון ועמש"כ בתענית ג ב:

11 רש"י ד"ה צלותיה דאברהם. תפלת הערב שלו. בר"פ תה"ש דתנן תפלת הערב אין לה קבע הכוונה ע"ת מעריב. ואולי נקיט לישנא דקרא דויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב דהמכוון ע"ת מנחה:

12 רש"י ד"ה מכי משחרי. הפונות למזרח שהלבינו מהנה"ח כו'. כצ"ל:

13 רש"י ד"ה אנן. באת ללמדנו כו'. עמש"כ בברכות לא בס"ד:

14 רש"י ד"ה יומא דעיבא. ואינה יוצאה כו' כנגד חלונה שהעבים עומדים בפניה. כצ"ל: